ישיבת שבעה
שבעה היא אחת מתקופות האבל החשובות ביותר ביהדות ומיועדת להתייחדות עצמית עם זיכרון הנפטר והספדתו. אלו החייבים לשבת שבעה הם אב, אם, בן, בת, אח או אחות ובני זוג של הנפטר. (לא מתאבלים על תינוק שמת בלידתו).
השבעה מתחילה לאחר שמתרחשת הקבורה והיא מתקיימת לרוב בביתו של הנפטר. בעיקרון אסור לאבלים לצאת מן הבית, אלא למקרים מיוחדים, כמו למשל כאשר לא ניתן לקיים מניין ויש להגיע לבית הכנסת.
במהלך השבעה מגיעים מנחמים אל המקום בו יושבים האבלים על מנת להקל על סבלם ולדבר בשבחו של הנפטר. בעבר היה מקובל כי הן האבלים והן המנחמים היו יושבים על גבי כיסאות נמוכים או אפילו על גבי הרצפה על מנת לציין את האבל, אך כיום הדבר אינו בהכרח כך וניתן לשבת על כיסאות רגילים.
מסורת נוספת גורסת ששלושת הימים הראשונים מוקדשים לבכי ולכן על המנחמים להגיע רק אל ארבעת הימים האחרונים של השבעה, אך גם כאן הרוב אינם מקפידים עוד על כך ומקובל כי המנחמים מגיעים לבית האבלים לאחר הלוויה.
תפקיד נוסף של המנחמים שאינם חלק מן המשפחה הקרובה הוא לעזור לאבלים בכל הדרוש על מנת להקל עליהם את הישיבה על הנפטר ולדאוג לכך שלא יצטרכו לבצע שום מלאכה (אשר אסורה כחלק ממנהגי האבלות). לדוגמה, הבאת מזון מן החוץ, בישולים, ניקוי הבית וכו'.
כנרמז משמה, השבעה מתקיימת במשך שבעה ימים, כאשר שבתות או חגים נספרים כחלק משבעת הימים. לעומת זאת, כל אחד משלושת הרגלים עוצר את השבעה: פסח שבועות, סוכות, אך גם ראש השנה ויום הכיפורים.
אם האדם נפטר במהלך חול המועד פסח, נערכת השבעה בתום ימי החג, ואם נפטר בחול המועד סוכות, יושבים את השבעה לאחר הרגל.
אף על פי שהשבעה עצמה אורכת כשבוע, מנהגי האבלות עצמם נמשכים גם לאחר מכן, לרוב כ-30 יום, אך במקרים נוספים גם מעבר לכך. לדוגמה, כאשר מתאבלים על אב או אם, ישנם מנהגי אבל מסוימים אשר עשויים להימשך גם כשנה לאחר הפטירה.
בפטירת יקירנו מנהגי האבלות נועדו להקל על הקושי שבו אתם נמצאים
מנהגי האבלות ביהדות מחולקים לארבע
שלבי האבל:
שבעה – השבוע הראשון מהקבורה. ימי השבעה נספרים מרגע הקבורה. על פי המסורת היהודית הימים נספרים משקיעה לשקיעה ולפיכך כל עוד הסתיימה הקבורה לפני השקיעה, יום זה ייחשב כיום הראשון של השבעה.
לאחר ההלוויה מתכנסים בני המשפחה בבית אחד שם הם שוהים ביחד במשך שבעה ימים בימים אלה האבלים מוקפים בבני משפחה וחברים. בפרק זמן זה חלים על האבלים תשעה איסורים כמו תספורת, לעסוק במלאכה, נעילת מנעל עור ועוד. בימים אלה נוהגים האבלים להישאר עם בגדי אבלות. אלה הבגדים שנלבשו ביום הלוויה, ועשו בהם קריעה סמלית.
2. השלושים – חודש לאחר הקבורה נהוג לעלות לקברו של הנפטר ולהציב עליו מצבה, נהוג לקרוא לזה "גילוי מצבה" שזה הרגע בו אתם רואים את המצבה בנויה בפעם הראשונה. נהוג לקרוא פרקי תהילים ותפילת "אנא", במידה ויש מניין אז גם קדיש.
בתום השלושים מסתיימת תקופת האבל על מרבית קרובי המשפחה מלבד אבל על אב ואם הנמשך שנים-עשר חודשים.
3. שנת אבל – פרק זמן של 12 חודשים מיום הקבורה נהוג שבמהלך שנה זו בני המשפחה ימנעו להשתתף באירועים שמחים. בתום שנת האבל העברי פוקדים שוב את הקבר.
4. יום זיכרון – בתאריך העברי של יום הפטירה נוהגים בני משפחה וחברים לפקוד את הקבר.
מידע נוסף:
שבת – השבת אינה מפסיקה את ימי השבעה, אלא נחשבת כחלק משבעת ימי האבל. דיני האבלות ממשיכים עד שעה לפני כניסת שבת, אז האבלים יכולים להתקלח ולהחליף בגדים. מיד עם צאת השבת חוזרים לנהוג במנהגי האבלות.
הלכות שבעה
כאשר מדברים על הלכות שבעה מתכוונים להלכות האבל במהלך שבעת הימים הראשונים, שהן הלכות האבל המחמירות ביותר. בין היתר חל איסור על תספורת וגילוח, החלפת בגדים (למעט בגדים תחתונים), יחסי אישות, נעילת נעלים מעור או סנדלים ועשיית מלאכה.
רק לאחר השבעה יכולים האבלים להחליף לבגדים עליונים נקיים, אך איסור התספורת והגילוח נמשכים. האשכנזים נוהגים גם שלא להתקלח במים חמים.
בנוסף, נהוג לא לברך איש את רעו בברכת שלום והמקפידים בדיני האבלות יושבים על כיסא נמוך או על הרצפה וישנים על מזרון המונח ישירות על הקרקע.
איסור חמור נוסף שנמשך אל מעבר לתקופת השבעה ולעיתים אף שנה מהמוות (אצלי מי שנפטרו אביו או אמו) הוא איסור שמחה והשתתפות באירועים.
בשל כל ההלכות האלו, חשוב כל כך כי המנחמים ובני המשפחה המורחבת יעזרו לאבלים ככל שניתן בתקופת השבעה וימנעו מהם מלעבור על מנהגי האבלות.
מה מביאים לשבעה
אין חובה הלכתית להביא דבר כלשהו לשבעה, אך נהוג כאמור להקל על האבלים. לרוב מביאים סוגים שונים של מאכלים או אפילו מזונות. אם המשפחה שומרת על כשרות מלאה. ניתן להביא מאכלים בקופסאות שבושלו במטבח כשר או אריזות של מזונות שניתן לאכול מבלי לבשל (לדוגמה, פירות יבשים או מיני אגוזים), אך יש לזכור כי גם שטיפת כלים נחשבת למלאכה ולכן לעיתים עדיף להשתמש בכלים חד פעמים מתכלים ידידותיים לסביבה.
ניתן גם להביא מזכרות או דברים אחרים אשר מציינים את הקשר שלכם עם הנפטר (לדוגמה, תמונה משותפת שלכם או סרטון וידאו). הדבר אינו נחשב לחוסר נימוס ואף עשוי להקל על האבלים מכיוון שכך יוכלו ללמוד מן הסיפורים שלכם על קשרים חיובים של הנפטר שאולי לא הכירו לעומק.
סעודת סיום שבעה
הסעודה המסיימת את השבעה נקראת גם "סעודת מצווה" אף על פי שאין הכרח הלכתי לקיים אותה. אצל עדות אשכנז נוהגים לערוך אותה לאחר העלייה לקבר ולאכול מאכלים עגולים כגון ביצים המסמלים את המשכיות (גלגל) החיים.
לעומת זאת, אצל הספרדים נהוג לערוך אותה בליל היום השביעי בבית הכנסת (אף על פי שהשבעה עצמה לא הסתיימה), כשהעיקר הוא דיבור דברי התעוררות לעילוי נשמת הנפטר ופחות באכילה, שאינה יכולה להיות חגיגית או לכלול בשר (כמו בשאר ימי השבעה).
קימה משבעה
על מנת לציין את הקימה משבעה לאחר שבעת הימים (או במקרים המיוחדים בהם נעצרת השבעה באמצע) נהוג כי המנחמים קוראים אל האבלים "קומו מאבלכם". מרגע זה רשאים האבלים להחליף את בגדיהם, להתנקות ולעלות אל הקבר.
במעמד העלייה אל הקבר נאמרים מזמורי תהילים (פרקים ל"ג, ט"ז, י"ז, ע"ב, צ"א, ק"ד, ק"ל) ותפילת אשכבה.
לאחר מכן חוזרים על אותיות הנשמה אשר מורכבות מן הפסוקים ממזמור ק"יט בתהילים המתחילים באותיות שמו הפרטי של הנפטר (סך הכול ישנם כ-22 פסוקים) ולאחר מכן את הפסוקים המרכיבים את המילה "נשמה".
בסוף נאמרת תפילת קדיש יתום (כשיש מספיק מתפללים למניין) ולבסוף תפילת אל מלא רחמים.
מה נהוג ומה חובה לרשום על מצבה:
הגענו לרגע הכי קשה בבחירת המצבה זה נושא הכיתוב, רגע שמזכיר לנו את יקירנו ומציף את כל הזיכרונות … הכיתוב על מצבה יכול להיות כמעט כל דבר שעולה בדמיונכם אשר יכבד וינציח את אהובכם אך חשוב מאוד לשים לב לסדר הנהוג על פי התבנית שמצוירת למטה. ב"מצבות און ליין" אתם יכולים לראות איך הכיתוב נראה על המצבה בעת ההכנה וכך זה יעזור לכם לרשום את הנוסח ולהבין איך הוא יראה בדיוק על המצבה. דוגמאות לניסוחים אתם יכולים למצוא ברשת , אנו ממליצים להיות יצירתיים ולחפש דווקא במקומות מיוחדים מילים של שירים שהמנוח אהב, משפטים מהתנ"ך, פתגמים מיוחדים
מהי קבורת סנהדרין?
קבורת סנהדרין היא קבורה בקומות קבורה זו הייתה כבר בימי הסנהדרין ובימי בית שני, ולכן מכונה גם קבורת סנהדרין. אז, הקבורה הסטנדרטית הייתה קבורה בקומות במערות או על צלע ההר כאשר הנפטרים קבורים זה מעל זה.
בבתי העלמין המרכזים בישראל יש אפשרות לקבורת סנהדרין(בקומות)
בבחירת בית העלמין בתהליך הרכישה באתר תהיה לכם אופציה לבחור בין קבורת סנהדרין לקבורה רגילה.
תעודת פטירה
על מנת לקבל תעודת פטירה עליכם להיות קרבה ראשונה של המנוח(בני זוג, ילדים, הורים , אחים)
את הבקשה יש למלא בקישור הנ"ל של רשות האוכלוסיה וההגירה –
http://forms.gov.il/globaldata/getsequence/[email protected]
במידה ואתם לא קרבה ראשונה של המנוח יש למלא את הטופס הבא:
http://www.gov.il/he/subjects/certificates_and_passports/prescription_population
ולאחר מכן לגשת פיסית למשרדי רשות האוכלוסיה וההגירה ושלם להגיש את הבקשה.
*שימו לב לא ניתן יהיה לבצע קבורה או להזמין מצבה לפני שיש תעודת פטירה מאושרת
חברת קדישא
חברת קדישא היא חברה שמנהל בישראל את כל תחום הקבורה,
באתר של חברת קדישא תמצאו תשובות לכל השאלות שיש לכם בנושא-
http://www.kadisha.org
התנועה המסורתית
כאן תמצאו מידע שימושי נוסף שיוכל לעזור לכם בתקופת האבל:
http://www.masorti.org.il/page.php?pid=861