בפטירת יקירנו מנהגי האבלות נועדו להקל על הקושי שבו אתם נמצאים
מנהגי האבלות ביהדות מחולקים לארבע
שלבי האבל:
שבעה – השבוע הראשון מהקבורה. ימי השבעה נספרים מרגע הקבורה. על פי המסורת היהודית הימים נספרים משקיעה לשקיעה ולפיכך כל עוד הסתיימה הקבורה לפני השקיעה, יום זה ייחשב כיום הראשון של השבעה.
לאחר ההלוויה מתכנסים בני המשפחה בבית אחד שם הם שוהים ביחד במשך שבעה ימים בימים אלה האבלים מוקפים בבני משפחה וחברים. בפרק זמן זה חלים על האבלים תשעה איסורים כמו תספורת, לעסוק במלאכה, נעילת מנעל עור ועוד. בימים אלה נוהגים האבלים להישאר עם בגדי אבלות. אלה הבגדים שנלבשו ביום הלוויה, ועשו בהם קריעה סמלית.
2. השלושים – חודש לאחר הקבורה נהוג לעלות לקברו של הנפטר ולהציב עליו מצבה, נהוג לקרוא לזה "גילוי מצבה" שזה הרגע בו אתם רואים את המצבה בנויה בפעם הראשונה. נהוג לקרוא פרקי תהילים ותפילת "אנא", במידה ויש מניין אז גם קדיש.
בתום השלושים מסתיימת תקופת האבל על מרבית קרובי המשפחה מלבד אבל על אב ואם הנמשך שנים-עשר חודשים.
3. שנת אבל – פרק זמן של 12 חודשים מיום הקבורה נהוג שבמהלך שנה זו בני המשפחה ימנעו להשתתף באירועים שמחים. בתום שנת האבל העברי פוקדים שוב את הקבר.
4. יום זיכרון – בתאריך העברי של יום הפטירה נוהגים בני משפחה וחברים לפקוד את הקבר.
מידע נוסף:
שבת – השבת אינה מפסיקה את ימי השבעה, אלא נחשבת כחלק משבעת ימי האבל. דיני האבלות ממשיכים עד שעה לפני כניסת שבת, אז האבלים יכולים להתקלח ולהחליף בגדים. מיד עם צאת השבת חוזרים לנהוג במנהגי האבלות.